לאורך ההיסטוריה טרנדים מטיבעם באו וחלפו ומגמות כאלו ואחרות שלטו בעולם הדלתות כפועל יוצא של המציאות והצרכים בני הזמן. גם בעשרות השנים האחרונות "זכינו" להיחשף להרבה מאוד טרנדים ומגמות ולמעשה נראה כי ככול שהטכנולוגיה מתקדמת, כך קצב התחלופה של הסגנונות רק מאיץ והולך.
אז אילו סגנונות עיצוב שמוטב לו היו נשארים בעבר, למרבה הצער עדיין מלווים אותנו כיום? מה הם הטרנדים הלוהטים ביותר ואנה פנינו מועדות? כדי לענות על כל השאלות החשובות האלה ועוד הרבה אחרות, תפסנו לשיחה את אסף אמגר, מנכ"ל חברת "הרמטיקס", המפתחת דלתות כניסה חסינות פריצה.
LESS IS MORE
אם היית צריך לתאר את המגמה הכי חמה בעולם דלתות הכניסה במילה אחת, באיזו מילה היית בוחר?
"האמת שזאת שאלה קלה מאוד, כי חלק ניכר מהטרנדים שאנחנו פוגשים היום, הם נגזרת של מגמה אחת גדולה וברורה שנראה שנמצאת כאן כדי להישאר: מינימליזם. מה שיפה בתקופה הנוכחית זה שאפשר ממש להבחין בכל מיני אלמנטים שנעלמים מהעולם, אחרי עשרות שנים שבהן הספיקו להפוך לסטנדרט מובן מאליו, וההיעלמות הזאת מתרחשת בשם המינימליזם". הכלל הוא כזה – כל אלמנט עיצובי שאין לו תועלת ברורה – חייב ללכת".
תן דוגמה מהשטח שתמחיש את התיאוריה
"דוגמה קטנה אתה יכול למצוא בזה שבשנים האחרונות אתה רואה פחות ופחות דלתות שמאובזרות בעיינית. מי חשב בכלל לפני אפילו עשור שיבוא היום ועינית תהיה דבר מיושן?"
את מקום העיניות תפסו מצלמות ה-HD מן הסתם.
"נכון מאוד. העניין הוא שהעינית לא רק מכערת את הדלת, היא גם לא באמת יעילה. היום אפשר להתקין מצלמותHD שמאפשרות לנו לראות מי עומד בפתח הבית מכל מקום בעולם שיש בו חיבור לרשת. בהקשר הזה ניתן לדבר על עוד אלמנט שנעלם מהשטח באופן הדרגתי והכוונה היא למפתח הקלאסי, שמפנה את מקומו לטובת מנגנוני פתיחה אלקטרוניים. הדבר נובע מצורך הולך וגובר להסיר דאגות מהראש ולהיפטר ממחשבות מיותרות. בדיוק כפי שאנחנו כבר לא צריכים לשנן מספרי טלפון, כך גם אנחנו לא צריכים יותר לזכור לקחת מפתח או לנסות להיזכר האם נעלנו את הדלת בבוקר""
ומה לגבי שינויים עיצוביים שפחות קשורים לטכנולוגיה?
"באמת שלא חסרות דוגמאות. למשל נהיה הרבה יותר מקובל להתקין דלתות קו אפס נטולות משקוף, שמשתלבות לחלוטין עם הקיר ללא אלמנטים מיותרים: סגר הביטחון חבוי בתוך המשקוף, הצירים חייבים להיות נסתרים והסף התחתון של הדלת הוא חבוי ואקטיבי. שינויים אלה בעצם שמים את עיקר השיקול העיצובי על החומר עצמו, על עמידות לאורך זמן ועל שימושיות".
עמידות ושימושיות זה כללי מדי. במה הדברים מתבטאים?
"עד לפני כמה עשרות שנים, כשיצרן היה מביא מוצר חדש לעולם, הוא היה עושה כל מה שהוא יכול כדי שהמוצר הזה ימשיך לשרת אותך למשך שנים רבות. הוא תיכנן את המוצר באופן כזה שיאפשר לך לתקן אותו אם יתקלקל, כדי שלא תצטרך חלילה לזרוק אותו.
בעידן שלנו זה כבר לא סוד שכמעט כל מוצר חדש מגיע לעולם עם תוחלת חיים קצרה ביותר ויש לזה אפילו שם – "התיישנות מתוכננת" (Planned Obsolescence). הדבר כמובן לא פסח על דלתות. בשלב מסוים הקרבנו את העמידות והביטחון על מזבחות שונים כמו מזבח העיצוב. אבל היום, עם עליית המודעות והשקיפות הצרכנית אנחנו רואים סלידה מכך וחזרה בביקוש לאיכות ועמידות".
עמידות היא תכונה סקסית
אז בעצם התחלנו לתת לעמידות ולחוזק את הכבוד הראוי להם.
"לגמרי. בגלל זה אתה כבר פחות רואה היום, למשל, דלתות חוץ עשויות עץ. במספיק בתים בישראל דלתות כניסה מעץ סבלו מקילופי צבע, מפגיעות של טרמיטים, נפיחות כתוצאה מלחות ומשאר מרעין בישין, בשביל שהצרכנים יגיעו להבנה שעמידות היא דווקא תכונה סקסית מאוד. בין היתר זה מה שתרם לעלייתם לגדולה של חומרי עיצוב עמידים כגון אלומיניום או גרניט. למרות זאת, על גימור פלדה למשל צריך להסתכל כ"פאסה" אפילו שהוא עמיד".
גם הדלתות של "הרמטיקס" מיוצרות מפלדה.
כמובן. השלד של דלתות "הרמטיקס" הוא אמנם שלד פלדה. אך בניגוד לשאר השחקנים בשוק הדלתות הישראלי, הדלת שלנו איננה קופסה סגורה של פלדה צבועה. הודות לכך, במקרה שהיא מקבלת מכה, אז לא צריך להחליף את כל הדלת.
ב"הרמטיקס", בנוסף לפלדה אנחנו מצפים את הדלת בחיפויים עמידים שאף ניתנים להחלפה במקרה של פגיעה. כל הדלתות שאנחנו מייצרים במפעלי החברה מגיעות עם פרופיל ייחודי שניתן לחפות בכל חומר שמתאים גם לחיפוי הקיר: גרניט פורצלן, זכוכית, אבן גמישה סלייט לייט ועוד רבים אחרים.
החומרים האלו מאפשרים לנו לייצר דלתות כניסה ופנים שעוד 20 שנה יראו בדיוק, אבל בדיוק כמו שהן נראות היום. תראה, בעיניי אין דבר מיושן יותר מדלת פלדה עם ציפוי של הדפס וינוריט. הוא מוכר לציבור הישראלי כבר יותר מארבעה עשורים ובאמת שאין לי מושג איך עדיין קורה ב-2017 שיש אנשים שמסכימים לקבל דירות חדשות שכוללות דלת כניסה עם הדפס וינוריט מיושן וארכאי שמודבק עם דבק מגע.
ואם כבר נגענו בנושא החומרים, חשוב לי לציין שבאופן כללי היום השאיפה היא לתת עדיפות לאותנטיות. עד לא מזמן ראינו דלתות עם תבליטים בסגנון יווני למשל, דלתות עם ידיות מעוקלות, עם ברגים מזויפים וכל מיני ריקועי פחחות שניסו ליצור מראה של דלת כניסה לטירה או מבצר.
היום אתה יכול לראות שהסגנונות האלה פשוט מוקצים מחמת מיאוס. המעצבים המובילים בכל רחבי העולם וגם כאן בישראל, לא סובלים תחושה של זיוף. הם מעמידים את החומר והטקסטורה במרכז, בדיוק כמו שף במסעדה מובילה שנותן את הכבוד הראוי לחומרי הגלם שלו. יותר ממה שיש בדלתות המודרניות העדכניות ביותר, חשוב לדבר על מה שאין בהן: אביזרים וקישוטים מיותרים שרק מעמיסים ומפריעים".
ייצור סדרתי – OUT, דלתות בעיצוב אישי – IN
אז בעולם המינימליזם, איך בכל זאת אפשר לדבר על דלתות מיוחדות ואישיות?
"אם אתה מחפש דלת כמו שיש לכולם אז תקנה ממפעל גדול – שזו המומחיות שלו. אנחנו מתרחקים משם. גם היצרניות הישראליות הגדולות בישראל, אשר מוגבלות ביכולתן לספק עיצוב אישי, מבינות שאין להן ברירה אלא לתת ללקוחות שלהן מבחר גדול יותר של דגמים כדי לכל הפחות להעניק תחושה של עיצוב אישי, גם אם בפועל אין אותו. בניגוד לעבר, הישראלי המודרני לא ממש מתלהב מזה שלשכן שלו יש בדיוק את אותה דלת שהוא התקין בדירה שלו".
"?Different like everyone else (שונה כמו כל אחד אחר?)"
"בדיוק. אנחנו חוזרים לשיטות ייצור "בוטיקיות" – דברים מיוצרים בעבודת יד, ויש להם ייחודיות ואופי. ב"הרמטיקס" אנחנו מקפידים לייצר את הדלתות והעיצובים בעבודת יד על מנת להגיע לתוצאות שאנחנו רוצים ולקבל מראה נקי עם מגע אישי, מבלי להתפשר על הביטחון. הלקוח יכול לבחור את החומר, הטקסטורה, ואת מיקום האלמנטים על גבי הדלת ולכן רוב הסיכויים שלא יראה דלת זהה לשלו בשום מקום אחר".
בתמונה: דלת הרמטיקס בעיצוב אישי. יש רק אחת כזאת. מעצב: סטודיו סודה-מאייר
תקנים חדשים של ביטחון
דיברת על היעלמות המפתח. האם המנגנונים החדשים מספיק בטיחותיים?
"העלית נקודה חשובה מאוד. אם יש דבר אחד שלא השתנה בתחום הדלתות, הרי זו המהות שלהן: דלת הכניסה צריכה להגן עלינו מפני גורמים שלא מתאים לנו שיחדרו למרחב הביתי שלנו. למרבה הצער, רוב היצרנים עדיין מספקים דלתות שעומדות לכול היותר בתקן של שלושה כוכבים, שעד לא מזמן אכן היה התקן הגבוה ביותר שחברה ישראלית מחזיקה בו.
ת"י 5044 מגדיר סך הכול ארבע דרגות קושי לפריצה ועד כמה שידוע לי חברת "הרמטיקס" היא החברה היחידה שפועלת כיום בישראל, שמייצרת דלתות בדרגה של ארבעה כוכבים, הדרגה הגבוהה ביותר בתקן הישראלי החשוב, אך הלא מוכר מספיק".
אז העיצוב לא מנגן כינור שני לביטחון והביטחון לא מנגן כינור שני לעיצוב
"אם בעבר היינו צריכים לבחור בין דלת מעוצבת גבוהה מאלומיניום או דלת ביטחון בינונית ביופיה, היום אנחנו כבר יכולים ליהנות מכל העולמות, בלי להתפשר. הקו החדש שהשקנו, דלתות קו אפס חסינות פריצה, כשמן כן הן – הדרך היחידה שבה ניתן יהיה לפרוץ אותן היא על ידי הרס מוחלט של קיר הבית או באמצעות כלי פריצה חמים, שאינם רלוונטיים לפורצים. "הרמטיקס" היא גם החברה היחידה שמעניקה אחריות מלאה נגד פריצות למשך עשר שנים".
כרטיס הביקור של הבית
ומה לגבי הקשר שבין השפה העיצובית של הדלת לשפה העיצובית של הבית?
"גם כאן אפשר לראות שינוי ברור של מגמה. בעבר לקוחות לא ראו קשר הכרחי בין השניים: דלת הכניסה שאמורה להוות כרטיס ביקור לפנים הבית, שידרה מסר מסוים או הבטיחה הבטחה מסוימת, שלרוב לא באמת מומשה.
היום העיצוב של דלת הכניסה מתכתב עם העיצוב של חלל הפנים. המגמה הנוכחית הרבה יותר טבעית בעיניי, שכן היא שמה קץ להפרדה הלא טבעית הזאת. מעבר לזה, היא הופכת את החיים שלנו לקלים יותר, כי לאחר שגיבשנו שפה עיצובית בבית, הרבה יותר קל להתחיל לתכנן את עיצוב הדלת.
השאיפה היום היא ליצור אחידות והמשכיות: הדלת משתלבת עם הקיר החיצוני גם בעזרת הציפוי האחיד וגם מבחינת זה שאפשר לוותר על המשקוף ובנוסף המראה שלה משתלב עם חלל הפנים".
+
גאווה ישראלית
תן לנו לסיום עוד איזה טרנד קטן שתופס חזק היום.
"אני לא יודע אם אפשר לקרוא לזה טרנד, אבל חשוב לי לציין שישראל נותנת פייט אדיר ליצרני הדלתות המובילים בעולם. ואני לא מתכוון רק לענייני טכנולוגיה וביטחון, אלא גם לתחום העיצוב. הגענו לנקודה שבה אנחנו מבינים שאין לנו שום דרך להתחרות עם הענקים האסיאתיים, מבלי לאמץ גישות חדשות, שכוללות גמישות עיצובית מרבית, טכנולוגיות מוגנות בפטנטים ואיכות גבוהה במיוחד ואת התוצאות בהחלט ניתן לראות בשטח".
