סגנון העיצוב השולט היום ברוב הבתים המודרניים בעולם הוא הסגנון המודרני המאופיין בקווים ישרים ונקיים, חף מכל פומפוזיות, עודף ועומס של ריהוט ופרטים קטנים, השומר על ניקיון ואסתטיקה. אחת הנגזרות של הסגנון הזה הוא המינימליזם והוא דוגל במעט וכל המוסיף(מעבר למה שיש לו תועלת ברורה) – גורע, ונישת דלתות פנים קו אפס היא התשובה הכי מדויקת לכל בית שרואה את היופי במעט ובמידה הנכונה. הניקיון והאסתטיקה השולטים בחלל, צבעים נקיים והסתרת כל מה שאפשר להבליע בחלל כולל דלתות.
הסגנון הזה הוא ממש ההיפך הגמור מהסגנון התעשייתי, הקלאסי וה"פרובנסי" שהיה אהוב בשנות האלפיים בעסקים והיום בעיקר ניכר בברים חשוכים שמנגנים בעיקר רוק…
נסביר זאת כך : אם ישנה דלת שאפשר לפתוח ולסגור – אז בשביל מה צריך את הפסים לקישוט? מה הם נותנים? מה נותנת מסגרת או קרניז על הדלת ? ההיפך הגמור מכך הוא דלתות קו אפס המיישרות קו תרתי משמע עם החלל ואם לא הייתה שם דלת עדינה שנראית רק בשל קווי המתאר הדקים שלה, קשה היה לזהות שיש שם בכלל דלת.
וזה כל הרעיון- להבליע, כמה שפחות ולא יותר. דלתות פנים שנראות כאילו הקיר נפער ויצר אותן, ולא דלת שבעצם עשויה בכלל מחומרים אחרים ונשתלה שם במכוון כדי לא לבלוט, כי בסגנון המינימליסטי כל הבולט גורע ופוגם באסתטיקה השלמה.
כמה שפחות- זה היותר !
דלתות פנים קו אפס מתאימות לבתים בעלי סגנון מודרני, למשרדים גדולים, חדרי ישיבות וכל חלל אחר המעוצב בחכמה של הסגנון העכשווי. ישנו גם ערך הבזבוז – פרטים שאינם נדרשים נראים כמבטאים בזבוז, וגם אם התקציב לשיפוץ בלתי מוגדל, יש טעם נפגם בהשקעה בפרטים קישוטיים ונוצרת תחושה של בזבזנות. המינימליזם עצמו הוא זרם לא רק באדריכלות ועיצוב פנים אלא גם בסוגים שונים של אומנויות כמו מוזיקה, שירה, מחול ועוד. הוא דוגל בצמצום חזותי במכוון, ומשנה את הכללים. הוא ידוע מאז שנות החמישים, בלט מאוד בשנות השבעים ומהווה היום השפעה על ענפים שונים של תרבות. אם תראו בתיאטרון כיסא אחד על הבימה וזו תהיה כל התפאורה ובכל זאת היא תשרת נפלא את ההצגה, תוכלו לומר שהתפאורה הייתה מינימליסטית.
אבל לא די במינימליזם כדי לעצב, מדובר גם על חומרי גלם מסוימים, כמו גם צבעים ועיצוב אלגנטי ויוקרתי אבל כל כך פשוט, והרי זה כוחו שלכל פריט פונקציונאלי שהוא לא צריך יותר מדי כדי לשרת את החלל בו הוא ממוקם ובכל אופן הוא לא צריך לצעוק שהוא נוכח.
אם נלך אחורה להיסטוריה של המינימליזם, הוא התגבש כזרם אומנותי בארצות הברית כתגובת נגד לאקספרסיוניזם הרגשי, האמן הראשון שהציג עבודות מינימליסטיות היה הצייר אד ריינהרדט אשר צייר ריבוע בגוונים שונים של שחור וטען כי זה מה שמעניק לציור שלו משמעות מיסטית.
דלתות קו אפס בעלות משמעות רגשית – כמו ביפן
המינימליזם קיים מאז ומתמיד בתרבות העיצוב היפנית. זו מרבה להשתמש בחלל בעיצוב גיאומטרי של מלבן וריבוע שמאחוריהם גם פילוסופיית חיים.בבית יפני מסורתי דלתות קו אפס הן הדלתות הנכונות שמתאימות לניקיון הרגשי והפיזי שרוצים ליצור בחלל.
המינימליזם קיים היום כסגנון מבוקש גם בארץ ויש הרבה מאוד בעלי בתים הדוגלים בסגנון הזה ועיצבו את בתיהם בהשראת האסתטיקה הגבוהה הזו וכמובן שהם הלקוחות הראשונים שירכשו דלתות פנים קו אפס, כי כל דלת אחרת נראית כמו עומס מיותר בחלל הנקי, אשר לא רק שומר על ניקיון חיצוני אלא יוצר שלווה וניקיון אסתטיים במרחב בו הוא שולט.
היה זה אך טבעי שעם ההיפרדות מהסגנון הקלאסי הפומפוזי אשר מאופיין בקישוטיות, דלתות מעוטרות וידיות עתיקות, יגיע שלב המינימליזם בתוך הסגנון המודרני ויעשה מה שנקרא את "הניקיון היסודי הסופי" של בית חף מחפצים ומעומס, פינה של שלווה ושקט.
לגור בבית נקי מאוד
דלתות פנים קו אפס הן המשכן הישיר של הטמנת תעלות המיזוג, מטבח בילד אין שהכל נכנס לתוכו במקום הנכון והמדויק. מאיידים של מזגנים המוסתרים היום בתקרה נמוכה שנבנתה לצורך כך. אם מדובר היה בסגנון התעשייתי, זה היה יכול להיות חלק מכל החגיגה של החוטים והצינורות אבל זה לא חלק מזה, אלא של המינימליזם.
היום מייצרים דלתות פנים קו אפס גם בהזמנה במידות חריגות, מחומרי גלם ובגוונים חופשיים. בדרך כלל צבעה של הדלתה הוא כצבעו של הקיר ובאמת שקשה לזהות אם מדובר בדלת או שמא מישהו פה צייר דלת אבל היא לא נפתחת…
