תחום דלתות הפנים קפא על שמריו, והצרכנים לא זכו לשום התקדמות טכנולוגית משמעותית, בעוד יצרני הדלתות מרוויחים ללא תמריץ לשינוי.
במשך שנים רבות היחס אל דלתות פנים התמקד באסתטיקה ובעמידות למים. רוב מרכיבי הדלת היו זהים באופן מהותי, וללקוח נשאר רק לבחור בין חומר כזה או אחר, או קישוט כזה או אחר.
בשל הסכמה זו שבשתיקה, תחום דלתות הפנים קפא על שמריו, והצרכנים לא זכו לשום התקדמות טכנולוגית משמעותית, בעוד יצרני הדלתות מרוויחים ללא תמריץ לשינוי.
בעשור האחרון ראינו שינוי במגמה זו. חברות המתחרות זו בזו על המראה של דלת פנים, החלו לחפש דרכים נוספות לבלוט מעל השאר. אז הופיעו פיתוחים שונים כגון צירים נסתרים, אשר לא ניתן להבחין בהם כאשר הדלת נעולה, מה שתרם למראה אסתטי ונקי יותר של דלת הפנים. יחד עם הצירים ראינו רכיבים חיצוניים נוספים בדלת, עוברים פיתוח מחדש כך שלא יפגמו במראה של דלת הפנים, רכיבים כגון המשקוף, סגר ביטחון, ואפילו חור המנעול.
על אף ההתקדמות הטכנולוגית האסתטית של דלת הפנים, שוק דלתות הפנים טרם התמודד ברצינות עם בעיה שהייתה שם מאז ומעולם, והיא בעיית הבטיחות: כאשר הדלת נטרקת בחוזקה, הצירים שלה הופכים לסכנת נפשות, או ליתר דיוק – סכנת אצבעות. הלחץ האדיר שהצירים מפעילים, יחד עם החדות של מבנה המשקוף משתלבים יחד לאפקט חיתוך הדומה לזה של מזמרה. כתוצאה מכך מיליוני אנשים נפצעו, ומאות אלפים אף איבדו אצבע .
מחדל זה של תכנון בדלת הפנים הביא מחדש ליצירת "תרבות של תלאים" חיצוניים שהותקנו על דלתות כדי לספק בטיחות, אך יחד עם זאת פגמו קשות במראה שלהן. נראה שהלקוח היה חייב לבחור בין בטיחות לעיצוב בבואו לבחור את דלת הפנים.
לפני כחמש שנים החליטה חברת הרמטיקס לתת פיתרון אמיתי לסוגיית הבטיחות בדלתות פנים, מבלי להתפשר על המחיר האסתטי. החברה החליטה לתכנן סוג חדש של צירים נסתרים כך שיתנו פיתרון גם לתחום הבטיחות- כך נוצרו הצירים הטלסקופיים הראשונים. מדובר בסוג חדש של צירים נסתרים, שתפקידם חורג מתחום האסתטיקה – אל תחום הבטיחות.
בכל פעם שעצם זר נכנס בין דלת הפנים לבין המשקוף, הצירים מתרחבים ומונעים מהדלת להיסגר, ובכך מפחיתים את הסיכון לפגיעה באצבעות של מבוגרים וכמובן, ילדים. יתרון נוסף של הצירים הללו הוא בעמידות רבת שנים, ללא בלאי, וכך גם מפחיתים את הצורך בהזמנת טכנאי שירות לדלתות פנים.
